הערה חשובה: כל הכתוב כאן באתר נועד לספק מידע בלבד, ואינו אמור לשמש המלצה טיפולית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום.
השרביטן המצוי שייך לחשופי הזרע ולכן הוא נושא אצטרובלים ולא פרחים.
הצמח דו- ביתי מכיוון שהאיצטרובלים הזכריים והנקביים נישאים על גבי צמחים נפרדים. באצטרובלים הזכריים יש שתי ביציות עקרות מעל ה"אבקנים" ובראשן מופיעות טיפות סוכריות המשמשות כגמול למאביקים בנוסף לאבקה. באצטרובליות הנקביות טיפות אלו משמשות גם ללכידת את גרגרי האבקה הנישאים ברוח.
בנוסף להאבקת הרוח, בשעות היום נצפו זבובים שטעמו מהטיפה הסוכרית ו/או מהאבקה שבצמחי הזכר ועברו לצמח הנקבה. חוקרים שעבדו ביוון מצאו שהצמח מסנכרן את פיזור האבקה ואת הבשלת הביציות, הניכרת בהופעת "טיפת ההאבקה", עם לילות ירח מלאים. לפיהם "טיפות ההאבקה הרבות מנצנצות כמו יהלומים בלילות ירח מלא" וזה אפילו "מחזה מרהיב עבור העין האנושית". המבקרים היו עשים וזבובים פעילי לילה, ומניחים שחרקים אלו מסוגלים לנווט לאור הירח. החזרת האור מהטיפות היא אמצעי הפרסומת היחידי של האיצטרובלים. נציין, שאין עדויות שצמחים יכולים לזהות לילות ירח או שהחרקים החשודים כמאביקים אכן מסוגלים לנצל את אור הירח לצורכי ניווט ולאתר את הטיפות בעזרת חוש הראיה. זרעי השרביטן נמצאים באצטרובליות הנקביות שקשקשיהן בשרניות ואדומות. האצטרובליות נשארים זמן רב על הצמח וזו תעלומה מדוע הצפורים נמנעות מלאכול אותם, במיוחד לאור העובדה שהן אינן מכילות אפדרין, שהוא חומר רעל ורפואה הנפוץ במיני שרביטן אחרים.
עוד בימים הקדומים המינים השונים של השרביטן היו ידועים כצמחי מרפא. הסינים טוענים שהשתמשו בצמח לפני 5000 שנים. ברפואה הסינית הקדומה פיתחו תרופה על בסיס אחד המינים שנקרא MA HUANG או MA LUANG – או הקאנביס הצהוב (ויש איזכורים לכך משנת 217 לפנה"ס) – ידוע בתור צמח חמים וחריף – מייזע חזק המפיץ את הצ'י של הריאות ומטפל בצפצופי נשימה.
מספרים שצמח הפולחן ההודי – SOMA היה מן סוג של שרביטן, לפי המסורת ההודית האל אינדרה ברא את העולם בעזרת ה-SOMA, שתייה המשקה המופק מהצמח מעניקה – חן, חוכמה, שמחה וחיי נצח.
באירופה עוד במאה ה-16 השתמשו במין הים תיכוני EPHEDRA DISTACHYA – כתרופה מועילה נגד קצרת (אסטמה).
כיום בעזרת המינים הים תיכוני והסיני מפיקים את החומר האלקלאודי EPHEDRINE – בעת עונת הסתיו נוטים לאסוף את העלים השרביטיים, כי ידוע שבתקופה זו הם מכילים את הכמות המקסימלית של האפדרין.
בכתובים היוונים מוזכר צמח חסר עלים בשם EPHEDRON המטפס/רוכב (ביוונית- EPH-EDROS) על צמחים אחרים.
אנו מדגישים כי השרביטן המצוי – הוא הצמח ששימש לאורך ההיסטוריה לצרכים רפואיים בדרכי הנשימה ונחשב גם כיעיל ביותר בטיפול בסרטן הריאה, בעבר חשבו שיש בצמח זה חומר רעיל הנקרא אפדרין והיה חשש לצרוך אותו בכמויות גדולות אך מחקרים ישראלים מצאו כמויות זעירות של אפדרין וקבעו כי החומרים הפעילים בצמח הם בנזלדאידים והם אלו הקשורים ליכולת הרפואית לטיפול בסרטן הריאה.
יש לזכור כי ישנם סוגים רבים של צמח השרביטן וחלקם אף רעילים, ולכן צריכת השרביטן מומלצת אך ורק בהתייעצות עם מטפל הבקיא בצמחי מרפא וכן גם עם הרופא המטפל .
שימוש עממי
במחקר רפואי בו בדקו את תכולת האפדרין במיני השרביטן המצוי (E.foeminea ) והשרביטן הריסני (E.aphylla), מצאו שכמות האפדרין הייתה נמוכה מאוד
(קטנה מ -0.01%), ולכן הכריזו כי הם אינם מהווים סכנת הרעלה לבקר/צאן /אדם .
הבדווים של הנגב מכנים את הצמח עָלָד'א – علندى أنثوية, והם משתמשים בו כתרופה לכאבי בטן.
הצמח מקובל ברפואה העממית כתרופה לאלו הסובלים מלחץ דם נמוך, שיעול, קצרת (אסטמה), מחלות מין וכן גם תגובות אלרגיות של הגוף.
רבות העדויות הארכאולוגיות וההיסטוריות על קיומם וחשיבותם של צמחי המרפא בקרב תרבויות שונות ברחבי העולם. העדות הארכיאולוגית הקדומה ביותר נתגלתה באתר הארכאולוגי שנקרא "מערת שנידר" בעירק, שם נמצא אתר הקבורה הקדום ביותר (התקופה הפליאוליתית התיכונה 250,000-40,000 שנים לפני זמננו)
– שישה מתוך שבעה צמחים שנמצאו באותו מקום, וזוהו על פי גרגרי האבקה שנותרו, היו צמחי מרפא מוכרים באזור ובהם אכילאה, נטופית, כדן, סביון, דרדר ושרביטן. כך נראה שהשימוש בצמחי מרפא היה מוכר עוד בתקופה כה קדומה.
תה מורמוני – חליטה של המין הספציפי Ephedra nevadensis (הידוע גם בכינויו השרביטן הירוק) לטיפול במחלות מין כמו עגבת וזיבה.
משמש גם לטיפול בהצטננות, להפרעות בכליות, וכטוניק "אביב".
לטאנינים בתה המורמוני יש השפעה מייבשת – ויכולים להפחית הפרשות גוף כמו ריר. זה עשוי להסביר את השימוש בה להצטננות וכטיפול בדרכי הנשימה.
אופני השימוש המוכרים בשרביטן המצוי:
מבשלים 200 גרם של גבעולים (עלים) ירוקים ב- 5 ליטר מים – במשך כשעתיים.
מסננים את המרתח ומצננים ושותים ממנו 5 כפות ביום – יעיל בתופעות לחץ דם נמוך, שיעול וקצרת.
למחלות מין : מבשלים 200 גרם גבעולים ירוקים ב-3 ליטרים של מים במשך שעה . מסננים את המרתח ושופכים לתוך אבמט מלא מים חמים, יש לשהות באמבט כחצי שעה לפחות.
לתגובות אלרגיות של הגוף : חולטים 50 גרם גבעולים ירוקים ב-ליטר אחד של מים רותחים, מסננים וממתיקים עם 3 כפות דבש, שותים מזה כוס אחת ביום.
עוזר במיוחד בעונות השונות בהן מתפתחות תופעות אלרגיות.
המינים המוזכרים כאן מכילים כמויות זעירות מאוד של EPHEDRA – כך שהסיכוי לרעילות או השפעה לא טובה – היא נמוכה מאוד.
שימושים נוספים : ענפי השרביטן המצוי משמשים גם כחומר גלם לקליעת סלים.
הערה חשובה: כל הכתובים והמוצגים המובאים כאן נועדו לספק למבקרי האתר מידע בלבד, ואינם משמשים המלצה טיפולית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. בכל מקרה של בעיה רפואית כלשהי אנו ממליצים לך לפנות לרופא/ה.
גילוי נאות: כל הצמחים והמוצרים באתר על השרביטן המצוי: "Sharvitan.Org" אינם תרופות.
אנו מבקשים להדגיש שהמידע המופיע באתר ו/או בכל עלון ו/או בכל אמצעי פרסום אחר של החברה ו/או מידע שנמסר ע”י נציגינו
איננו מידע רפואי ולא נועד להעביר מסרים בריאותיים כלשהם ואין בשום אופן לראות בו התוויה רפואית כלשהי או המלצה לטיפול בבעיה רפואית כלשהי וכי בכל בעיה רפואית יש להיוועץ ברופא.
החלטה על רכישת מוצר של החברה, כמו גם החלטה על שימוש בו ו/או הסקת מסקנות כלשהן הקושרות בין שימוש במוצר לבין שינוי במצבו הבריאותי של הצרכן, הינן על אחריותו של הצרכן בלבד.
בכל שאלה שבבריאות או ברפואה יש בכל מקרה להיוועץ ברופא ו/או להשתמש במקורות מידע אמינים ומהימנים של אנשי מקצוע מוסמכים בתחום הרפואה.
תוכנו של האתר, על כל הנאמר בו, מעולם לא נבדק ע”י משרד הבריאות.
כל הזכויות שמורות © 2024 – SHARVITAN.ORG
בחסות : זרעים מציון
אתר הוכן ב-😍 בסטודיו : WEBEING דיגיטל
